אסולין נ' בית הסטייק תל חנן (2005) בע"מ

החלטה

לפני בקשת התובע לתיקון טעות סופר בפסק-הדין , וכן בקשה לפי פקודת ביזיון בית משפט.

1.ביום 15.12.13 התקיים דיון בהליך שבכותרת, וב"כ הצדדים הסכימו במהלכו כי יינתן פסק-דין בתובענה לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], תשמ"ד - 1984, בהתחשב בכתבי הטענות, בסיכום טענות התובע שהושמעו באותו דיון, סיכום טענות הנתבעת (שהוגשה בכתב ביום 1.1.14) ותשובת התובע (שהוגשה ביום 2.1.14).

2.בפסק-הדין מיום 6.1.14 נקבע כי הנתבעת תשלם לתובע, תוך 30 ימים, סך כולל של 40,000 ₪ מתוכם 16,299 ₪ כפיצויי פיטורים וכן תמסור תוך פרק הזמן האמור לידי התובע העתק מכתב השחרור של הכספים שנצבו לזכותו בקופת הביטוח (גמל ופיצויים) .

3.התובע עותר כי יובהר ויצוין במפורש כי החיוב בפסק-הדין הוא מסירת מכתב השחרור של הכספים שנצברו לזכות התובע בקופת הביטוח, בנוסף לחיוב הכספי המצוין בסעיף 4 לפסק-הדין.

כן עתר התובע כי בית הדין יכוף על הנתבעת למסור את מכתב שחרור הכספים בהתאם לפקודת הביזיון.

4.הבקשה הועברה לתגובת הנתבעת, אך על אף שחלף המועד שנקבע בהחלטתי מיום 13.2.14 – לא הוגשה כל תגובה מטעם הנתבעת.

5.על-פי הודעת התובע מיום 8.2.14 – התקבל במשרדו מכתב השחרור של הכספים שנצברו לזכות התובע בקופת הביטוח. משכך – מתייתר הצורך בדיון בבקשה לפי פקודת הביזיון, שכן בנוגע לשאר החיובים (שהם חיובים כספיים) אין מקום לדון בבקשה לפי פקודת הביזיון, שנועדה לאכיפה של החלטות ופסקי דין רק מקום בו לא ניתן לאוכפן באפקטיביות באמצעות חוק ההוצאה לפועל.

6.באשר להבהרת פסק-הדין או תיקון טעות סופר בו – אני נעתרת לבקשה, באופן שיובהר כי החיוב במסירת מכתב השחרור הוא בנוסף לביצוע תשלום הסכום שננקב בפסק-הדין.

א.לבית הדין סמכות להורות על תיקון טעות בפסק-דין, בהתאם לסעיף 81(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד - 1984, החל בבתי הדין לעבודה מכח סעיף 39 לחוק בית הדין לעבודה, התשכ"ט – 1969.

ב.בנסיבות המקרה כאן - פסק-הדין חייב את הנתבעת בביצוע תשלום סכום (שמרביתו צוינה במפורש בתלוש שכר שנמסר לתובע אך לא בוצע תשלום בגינו), וכן במסירת מכתב שחרור כספים.

הסכום שננקב בפסק-הדין בנוגע לחיוב בפיצויי פיטורים נשען על הסכום שצוין במפורש בתלוש השכר שהונפק על-ידי הנתבעת כסכום לו זכאי התובע בגין פיצויי פיטורים (ואשר אינו כולל את הסכומים שנצברו לזכותו בקופת הביטוח).

מכאן שכוונת בית הדין בפסק-הדין שניתן היה לחיוב בתשלום הסכום שצוין במפורש בנוסף לשחרור הכספים הצבורים בקופת הביטוח.

ג.לא זו בלבד שהכוונה בפסק-הדין היתה, כאמור, לחיוב במסירת מכתב השחרור בנוסף לביצוע תשלום הסכום שצוין בפסק-הדין, אלא שכך גם מצוין (לטעמי) בפסק-הדין עצמו. למען הסר כל ספק, יובהר כי ככל שהאמור בפסק-הדין לא ברור – מן הראוי שתיתוסף המילה "בנוסף", שנשמטה בטעות מהוראות פסק-הדין.

ד.ככל שמדובר בהשמטה של המילה "בנוסף" מנוסח פסק-הדין – הרי שמדובר בהשמטה טכנית ובהיסח דעת, ומן הראוי לתקנה במסגרת החלטה זו.

7.לאור כל האמור – דין הבקשה לתיקון טעות סופר להתקבל.

אין צו להוצאות.

ניתנה היום, ב' אדר ב תשע"ד, (04 מרץ 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם. התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: